פיקניק מא' ועד ת'

לפעמים, הדברים הפשוטים הם הכי מהנים. פיקניק צנוע, חברים ישנים, צלחות פלסטיק על שמיכה ישנה ונוף לאגם – לא צריך לבקש יותר…   את הפיקניק הזה תיכננו, ואני והבנות, בערך חודש עד שהוא יצא לפועל ובסוף היה שווה כל דקה. ומה שמשמח הוא שלפעמים מוחות נוספים מביאים שלל רעיונות שלא חשבנו עליהם קודם, ובסופו של

לזניה

במהלך התואר הראשון ימי ראשון היו משימה. אחרי יום עבודה ארוך, היינו חמש בנות שנאלצות לצלוח יום לימודים עיוני וכבד. יום אחד באה סמדר והודיעה שהיא "בגרפילד" – עייפה, כבדה, והכי רוצה עכשיו ללכת הביתה לישון. או בקיצור – שביזות יום א'. מאז, רובם המוחלט של ימי הראשון נפתחו בהכרזה:"היום אני בגרפילד". לזניה עם אנשובי (או בלי)

עוגיות גבינה ושוקולד צ'יפס

עוגיות גבינה ושוקולד צ'יפס   יש לי קושי עם עוגות גבינה. זה לא קושי עם הטעם שלהן (מי לא אוהב עוגות גבינה?), אלא בהכנה שלהן. הכשלונות שצברתי בכל הפעמים בהן ניסיתי להכין עוגות גבינה שונות ומשונות נצרבו בי היטב (איכשהו בסוף זה תמיד נגמר בעוגת ביסקוויטים) כך שבסופו של דבר, את עוגת הגבינה שלי העדפתי

קיש בצל מ ה מ ם

אמרנו שבועות, לא? אז אחרי שפיספסתי את כל החגים האפשריים בערך, כולל טו בשבט, פורים ופסח כאן בבלוג – החלטתי שלקראת שבועות אני נערכת כמו שצריך. בשבוע האחרון חיפשתי, גלשתי, נברתי והכנתי לכם מבחר מתכונים לחג השבועות (שימו לב שנוספה גם קטגוריה חדשה בצד שמאל). עכשיו נשאר רק לקוות שאני אספיק להכין את כולם  🙂

פיצה ללא שמרים

לפעמים בא לי להשקיע בארוחת הערב ולהנחית על השולחן איזו פיצה פוטוגנית, כזו עם פרוסות אדמדמות של עגבניה, קרעי בזיליקום וחתיכות של גבינת עיזים. לפעמים, אני גם מזיזה את עצמי למטבח ומגשימה את הרצון הזה 🙂 האמת, פיצה ללא שמרים זה אחד הדברים שלא מסובכים בעליל, והיא נפלאה לארוחת ערב (מרשימה או פשוטה ככל שתהא).

מוס שוקולד לבן ולואיזה

היום יום הולדת! כן, פעם בשנה מגיע היום הזה שאני מחכה לו עדין כמו ילדה קטנה, יום שבו אני מבינה כמה אנשים טובים ומקסימים יש סביבי. ביום הולדת קורים דברים טובים. גם אם תשימו בצד את המתנות. הבוקר, הכבישים היו ריקים מהרגיל, בלון ועציץ חיכו לי על השולחן (תודה עופר וורד!) ובניגוד לכל הציפיות –

פאי בננה וגבינה אישי

פאי בננה וגבינה אישי בננה. אני אוהבת בננות! כשהייתי קטנה הייתה לנו בדיחה משפחתית – אחי תמיד היה עובד עלי ומספר לי שכשאחותי הייתה קטנה, היא הייתה עובדת בקיץ ביישור בננות, ואמרו לי שאם אני "אתנהג יפה" גם אותי ישלחו לעבוד בזה. האבסורד הוא שעד לגיל 13 בערך, באמת האמנתי שיש כזה דבר, מיישר בננות.