Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for מרץ, 2010

 

לאחרונה שונו הרגלי התזונה בביתנו, בעקבות טיפול נטורופתי של הגברת (קרי, אני). משכך, ירדו מהתפריט (שלי, בעיקר) מוצרים כמו קמח לבן, אורז לבן, סוכר, שמרים, חומץ וחבריהם – מה שהבכרח מצמצם את האפשרויות. אמנם, מדובר בדבר לזמן מוגבל ולא לכל החיים, אבל אין ספק שלפעמים זה מבאס להכנס למטבח ולהרגיש תקועה.

לכן, החלטתי להרים את הכפפה ולפתוח קטגוריה מיוחדת בבלוג עבור כל אותם אנשים שמסיבות כאלה ואחרות, מנועים מלהכניס לגופם את המצרכים הנ"ל. שימו לב שנוספה קטגוריה חדשה – "תזונה אלטרנטיבית", ושם אשתדל לרכז את כל המתכונים האלה. כמובן שרעיונות, הארות והערות יתקבלו בברכה!

אחד מהמתכונים המתאימים לקטגוריה זו (וטעימים בלי קשר) אלו קציצות הטונה האלה שבדרך כלל אנחנו מכינים שכשנגמרת אספקת העוף-בשר במקפיא. הפעם החלטתי לשדרג את הקציצות עם בטטה ותפוחי אדמה. התוצאה טעימה מאוד והולכת מצויין עם כל תוספת. מכיוון שאני אינני חסידה של טיגונים למיניהם (תראו לי מי כן בימים אלו?) אני אופה אותם בתנור – כך שבהחלט מתקבל מתכון במינימום עבודה ולכלוך (מתכון בקערה אחת אם תרצו).

 

בהזדמנות זו, מגיע קרדיט גם לעידני, ידידי הטוב משכבר הימים, שהביא לי ליום ההולדת חצובה אמיתית. די לשפגאטים! D:

קציצות טונה ובטטה אפויות

מספיק ל – 17 קציצות (ללא טיפ לשף)

המצרכים:

2 קופסאות טונה במים, ללא נוזלים

2 ביצים

2 תפוחי אדמה בינוניים מגוררים גס וסחוטים מנוזלים

1 בטטה בינונית, מגוררת גס

1 בצל קצוץ

1/4 כוס שמן זית משובח

5 כפות קוואקר (או קמח)

פטרוזיליה קצוצה לפי הטעם

מלח לפי הטעם ( בערך כפית אחת)

 

אופן ההכנה:

מערבבים את המצרכים בקערה ויוצרים כדורים. אני החלטתי להשתעשע וליצור כדורים עם כף גלידה, לכן הקציצות יצאו עגלגלות וחמודות. מניחים על תבנית ואופים בתנור כחצי שעה, עד שהקציצות משחימות ותפוח האדמה מתרכך.

נכון פשוט?

בתאבון!

 

Read Full Post »

היום יום הולדת!

כן, פעם בשנה מגיע היום הזה שאני מחכה לו עדין כמו ילדה קטנה, יום שבו אני מבינה כמה אנשים טובים ומקסימים יש סביבי.

ביום הולדת קורים דברים טובים. גם אם תשימו בצד את המתנות. הבוקר, הכבישים היו ריקים מהרגיל, בלון ועציץ חיכו לי על השולחן (תודה עופר וורד!) ובניגוד לכל הציפיות – גם העוגה שעמלתי עליה יומיים עם חששות רבים הצליחה ובגדול.

עוד דבר שקורה ביום ההולדת – זה הזמן שלי להפתיע את קרוביי בעוגה מיוחדת. בדרך כלל עוגת מוס – כזו שלא מכינים ביום יום מפאת הקלוריות ואחוזי השומן (בכל זאת, שני מיכלי שמנת מתוקה, שוקלד לבן, סוכר.. לא חראם?!). ואם כבר מכינים עוגת מוס – אז עדיף שתהיה כמה שיותר משוגעת…

לפני שבוע צץ לי הרעיון בראש להכין מוס שוקולד לבן ולואיזה. בפעם האחרונה ששכבתי בבית חולה, התמכרתי ללואיזה והחלטתי שאני חייבת למצוא דרך להתעסק איתה במטבח – דרך שהיא לא חליטה רגילה. כך נולד המתכון הזה, שכלל הרבה התנסויות ראשונות: גם הניסיון לחלוט לואיזה בחלב ושמנת (שהצליח!), גם ההתעסקות הראשונה שלי עם ג'לטין (שהצליחה!) וגם הניסיון הראשון שלי להשתמש ברינג (שהצליח גם הוא).

למען הגילוי הנאות, אציין שבדרך כלל לפני שאני ממציאה מתכון אני בוחנת עשרות מתכונים ומנסה להבין את התהליכים. הפעם לא מצאתי מה שרציתי, והייתי צריכה ללקט פרטי מידע ממקורות שונים ולעשות מיש-מש מהכל, בעיקר עם ההתעסקות עם הג'לטין ועם הרינג. ומה אומר לכם – גם מיש-משים יכולים להצליח…

הערות מקדימות:

הג'לטין: השתמשתי בגרגרי ג'לטין. שקיק אחד  (14 גרם) הספיק לי למתכון כולו, כולל ציפוי הג'לי. בהחלט אפשר לוותר על הציפוי, ולהוסיף את שאריות הג'לטין למוס עצמו (מדובר בעוד ככפית ג'לטין שתתרום עוד טיפה ליציבות המוס).

הרינג: בחור נחמד וחביב בפורשף (סניף קרליבך הלא הוא סניף הבית שלי) נענה לקריאת העזרה שלי והסביר לי איך משתמשים ברינג. במתכון הזה השתמשתי ברינג בקוטר 24, שמתחתיו גזרתי נייר אפיה ואותו הנחתי על גבי תחתית מבריסטול (כזו שקונים בשקל ומשהו). כמובן שאפשר להשתמש גם בתבנית מתפרקת רגילה.

התחתית: הכנתי תחתית מפירורי פתי בר וחמאה מומסת. אפשר להשתמש גם בטורט (רצוי לבן – וניל או תפוזים) ולקרוץ אותו בעזרת הרינג.

השקף: חברים, אל תוותרו עליו. הוא עושה גימור מקסים ואחיד לעוגה, הוא מהווה חוצץ בין הרינג או התבנית לעוגה, ובלי קשר, יש עליו אחלה פוזה 😉 אפשר לקנות גליל קטן בחנויות המתמחות תמורה כמה שקלים, או לגזור שקף משרדי לרצועות ולהדביק בסלוטייפ. זה מה שאני עשיתי.

ואחרי כל ההקדמה הארוכה הזו אפשר להתחיל:

מוס שוקולד לבן ולואיזה

המוס מתקבל רך ונעים בפה, ועם טעם עדין ולימוני של לואיזה.

 

 

המצרכים:

 

לתחתית הפירורים:

150 גרם ביסקוויטים מפוררים

100 גרם חמאה מומסת

2 כפות סוכר

לעוגת המוס:

1 כוס חלב

2 חפיסות שמנת מתוקה (38%)

200 גרם שוקולד לבן

2 כפות סוכר

2 כפות לואיזה (השתמשתי במיובשת, גם טריה מהגינה מצוינת) – בתוך כדור מתכת או שקיק. חשוב מאוד, כדי שלא תיאלצו להתחיל להוציא עלה עלה מהתערובת…

שקית גרגרי ג'לטין – 14 גרם פחות כפית שטוחה

1/2 כוס חלב נוסף – קר

 

אופן ההכנה:

התחתית:

מכינים את המצע: גוזרים נייר אפיה לעיגול ברוחב תחתית הקרטון. מציבים מעליה את הרינג.

ממיסים את החמאה, ומוסיפים לתערובת הפירורים. מוסיפים את הסוכר. מערבבים עד שהחמאה מצפה ונספגת היטב בפירורים. מעבירים את התערובת לרינג, משטחים ומהדקים היטב בעזרת היד.

 

המוס:

בקערת בן-מארי, מערבבים את כוס החלב וחפיסה אחת של שמנת מתוקה. מכניסים את הלואיזה, ומחממים את התערובת עד למיצוי הטעמים. זה לוקח בערך 20 דקות. נזהרים שהתערובת לא תרתח! אין צורך בכך. לאחר שהתערובת חמה מאוד, מוציאים את הלואיזה ומוסיפים את הסוכר השוקולד הלבן. מערבבים עד שהוא נמס. מורידים מהאש ומצננים היטב – לא מקפיאים! התערובת צריכה להישאר נוזלית יחסית.

בקערה נפרדת, ממיסים את הג'לטין בחצי כוס החלב הנותרת. מניחים כרבע שעה בצד עד שהגרגרים "נפתחים", ואז מחממים במיקרוגל בפולסים של 10-20 שניות עד שהג'לטין נמס בתערובת (לי זה לקח בערך 30 שניות מצטברות של חימום בעוצמה גבוהה). מצננים, ומוסיפים את הג'לטין לתערובת השמנת והשוקולד. מצננים את כל הסיפור היטב במקרר עד שהתערובת מסמיכה מעט (בדגש על מעט).

את מיכל השמנת הנוסף, מקציפים. מקפלים את שתי התערובות בזהירות, ושופכים על מצע הפירורים. מקפיאים לילה במקרר.

 

הציפוי: מכינים כחצי כוס של חליטת לואיזה נוספת עם כף סוכר חום. מצננים. מוסיפים את הכפית הנותרת של הג'לטין. גם כאן חל אותו פרנציפ: משהים את הג'לטין בנוזל כרבע שעה, מחממים כשלושים שניות במיקרוגל, מניחים במקרר עד שהחליטה נקרשת מעט. שופכים על העוגה הקפואה ומקפיאים עוד כחצי שעה, עד שהציפוי מתקשה.

 

את העוגה מוציאים מספר שעות לפני ההגשה למקרר, ואם היא עדיין קפואה מאוד, אפשר להוציא החוצה לשעה נוספת.

 

בתאבון!

Read Full Post »

מרק ירקות של חולים

כן, אני יודעת, לא מדובר במתכון מסעיר במיוחד, ואפילו אין פה טוויסט. אבל אחרי יומיים של מחלה טורדנית ומנוחה בבית, המרק הזה הוא שניחם אותי יותר מכל (טוב, חוץ מהאוכל של אמא אתמול). עוד מתוך שינה טרופה של מחלה ידעתי שברגע שאני מצליחה להרים את עצמי מהמיטה, אני מכינה מרק ירקות עשיר וטוב עם טעם של בית. 

בסופו של דבר הצלחתי להרים את עצמי מהמיטה. מזל שבחוריקו עשה כמה ימים קודם קניה של ירקות, ולכן פתחתי את המקרר ושלפתי מתוכו כל מה שצדו ידי, בלי להבחין בין טוב ורע: בטטה גדולה, כמה גזרים, כמה תפוחי אדמה, בצל אחד, ויאללה לעבודה.

המשך…

Read Full Post »