Feeds:
רשומות
תגובות

פיצה ללא שמרים

לפעמים בא לי להשקיע בארוחת הערב ולהנחית על השולחן איזו פיצה פוטוגנית, כזו עם פרוסות אדמדמות של עגבניה, קרעי בזיליקום וחתיכות של גבינת עיזים. לפעמים, אני גם מזיזה את עצמי למטבח ומגשימה את הרצון הזה 🙂

האמת, פיצה ללא שמרים זה אחד הדברים שלא מסובכים בעליל, והיא נפלאה לארוחת ערב (מרשימה או פשוטה ככל שתהא). הפיצה הזו נשמרת מצויינת גם ביום שלמחרת, ומה שיפה בה הוא שברגע שמכינים את הבצק (עבודה של חמש דקות וקערה אחת – זהו!) אז עניין הטופינג ניתן לשינוי בהתאם למצב הרוח ו/או המקרר.

המשקיעים יכינו רוטב עגבניות (או יאלתרו מעגבניות טריות ומעט רסק כפי שעשיתי במתכון השני), והעצלנים / העסוקים יפזרו בנונשלנט חתיכות של עגבניות שרי.

התוצאה טעימה בהחלט ופוטוגנית עד מאוד!

פיצה ללא שמרים עם גבינת עיזים

גרסה 1:

פיצה דקה עם עגבניות שרי, בזיליקום, בצל וגבינת עיזים:

המצרכים:

לבצק:

3 +1/2 כוסות קמח מלא (אפשר רגיל? כן, אבל לא ניסיתי)

3/4 כוס יוגורט כבשים (אפשר גבינה לבנה, או יוגורט רגיל בסמיכות גבוהה יחסית. אנחנו פשוט מכורים ליוגורט הכבשים של מחלבת בית יצחק שמשמש לנו כיוגורט וכגבינה לבנה לעת הצורך)

1/3 כף מלח

1/4 כוס שמן זית משובח

1 ביצה

אופן ההכנה:

מערבבים את הקמח, המלח והיוגרט בקערה. מוסיפים את השמן ואת הביצה, ומערבבים עד שמתקבל כדור בצק אחיד ונוח לעבודה. משמנים מעט תבנית מתאימה (אני השתמשתי בתבנית ייעודית, חד פעמית מנייר שרכשתי בשקל וקצת). משטחים בתבנית באמצעות האצבעות (זה החלק הכי קשה במתכון – להגיע לעובי אחיד ולמלא את התבנית בבצק).

מניחים בצד עשר דקות, ובנתיים מתחבטים בשאלת הטופינג.

התוספות:

20 עגבניות שרי חתוכות לרבעים

בצל קטן אחד, פרוס וחצוי

מלח לפי הטעם

מעט שמן זית

1/2 גליל גבינת עיזים

עלי בזיליקום

מלח גס או אטלנטי לפיזור מלמעלה

מפזרים את התוספות באלגנטיות מעל הבצק, ומכניסים לתנור שחומם מראש ל180 מעלות, כארבעים דקות או עד שהבצק נאפה.

האמיצה לפני הכניסה לתנור:

גרסה 2:

פיצה עבה עם רוטב עגבניות, מרווה וגבינת עיזים:

המתכון מאוד דומה למתכון הקודם.

המצרכים:

3+1/2 כוסות קמח מלא

2/3 כוס יוגורט כבשים

כף מחוקה מלח

1/4 כוס שמן זית

1 ביצה

1/2-1 שקית אבקת אפיה (בתמונה השתמשתי בשקיק שלם, והפיצה תפחה כאילו אין מחר. אפשר להשתמש בפחות כדי לקבל תוצאה מרוסנת יותר)

הכנת הבצק:

אותו כנ"ל כמו במתכון הקודם. חשוב לתת לבצק לנוח כעשר דקות, אל תוותרו על זה.

התוספות:

הפעם השקעתי ואילתרתי רסק טעים ביותר בשלוש דקות עבודה.

המצרכים:

1 עגבניה גדולה, מגוררת

1 כף רסק עגבניות

מעט אורגנו

שן שום כתושה

מלח לפי העם

בצל פרוס

עלי מרווה

1/2 גליל גבינת עיזים

אופן ההכנה:

מערבבים את העגבניה המגוררת עם הרסק, האורגנו, השום והמלח. בעזרת מצקת, מפזרים את הרוטב על הבצק עד לכיסוי (לא שוכחים להשאיר 2 ס"מ של בצק חשוף, ללא רוטב).

מניחים את יתר התוספות, והיידה לתנור שחומם מראש ל180 מעלות – הפעם עד שהפיצה תופחת וקיסם שנועצים במרכזה יוצא "פירורי" ולא רטוב.

שימו לב לתוצאה הסופית התפוחה:

ולאחר כל זה, לא נותר לי אלא לאחל לכם נחיתה נעימה בגזרת החמץ.

בתאבון!

 

לאחרונה שונו הרגלי התזונה בביתנו, בעקבות טיפול נטורופתי של הגברת (קרי, אני). משכך, ירדו מהתפריט (שלי, בעיקר) מוצרים כמו קמח לבן, אורז לבן, סוכר, שמרים, חומץ וחבריהם – מה שהבכרח מצמצם את האפשרויות. אמנם, מדובר בדבר לזמן מוגבל ולא לכל החיים, אבל אין ספק שלפעמים זה מבאס להכנס למטבח ולהרגיש תקועה.

לכן, החלטתי להרים את הכפפה ולפתוח קטגוריה מיוחדת בבלוג עבור כל אותם אנשים שמסיבות כאלה ואחרות, מנועים מלהכניס לגופם את המצרכים הנ"ל. שימו לב שנוספה קטגוריה חדשה – "תזונה אלטרנטיבית", ושם אשתדל לרכז את כל המתכונים האלה. כמובן שרעיונות, הארות והערות יתקבלו בברכה!

אחד מהמתכונים המתאימים לקטגוריה זו (וטעימים בלי קשר) אלו קציצות הטונה האלה שבדרך כלל אנחנו מכינים שכשנגמרת אספקת העוף-בשר במקפיא. הפעם החלטתי לשדרג את הקציצות עם בטטה ותפוחי אדמה. התוצאה טעימה מאוד והולכת מצויין עם כל תוספת. מכיוון שאני אינני חסידה של טיגונים למיניהם (תראו לי מי כן בימים אלו?) אני אופה אותם בתנור – כך שבהחלט מתקבל מתכון במינימום עבודה ולכלוך (מתכון בקערה אחת אם תרצו).

 

בהזדמנות זו, מגיע קרדיט גם לעידני, ידידי הטוב משכבר הימים, שהביא לי ליום ההולדת חצובה אמיתית. די לשפגאטים! D:

קציצות טונה ובטטה אפויות

מספיק ל – 17 קציצות (ללא טיפ לשף)

המצרכים:

2 קופסאות טונה במים, ללא נוזלים

2 ביצים

2 תפוחי אדמה בינוניים מגוררים גס וסחוטים מנוזלים

1 בטטה בינונית, מגוררת גס

1 בצל קצוץ

1/4 כוס שמן זית משובח

5 כפות קוואקר (או קמח)

פטרוזיליה קצוצה לפי הטעם

מלח לפי הטעם ( בערך כפית אחת)

 

אופן ההכנה:

מערבבים את המצרכים בקערה ויוצרים כדורים. אני החלטתי להשתעשע וליצור כדורים עם כף גלידה, לכן הקציצות יצאו עגלגלות וחמודות. מניחים על תבנית ואופים בתנור כחצי שעה, עד שהקציצות משחימות ותפוח האדמה מתרכך.

נכון פשוט?

בתאבון!

 

היום יום הולדת!

כן, פעם בשנה מגיע היום הזה שאני מחכה לו עדין כמו ילדה קטנה, יום שבו אני מבינה כמה אנשים טובים ומקסימים יש סביבי.

ביום הולדת קורים דברים טובים. גם אם תשימו בצד את המתנות. הבוקר, הכבישים היו ריקים מהרגיל, בלון ועציץ חיכו לי על השולחן (תודה עופר וורד!) ובניגוד לכל הציפיות – גם העוגה שעמלתי עליה יומיים עם חששות רבים הצליחה ובגדול.

עוד דבר שקורה ביום ההולדת – זה הזמן שלי להפתיע את קרוביי בעוגה מיוחדת. בדרך כלל עוגת מוס – כזו שלא מכינים ביום יום מפאת הקלוריות ואחוזי השומן (בכל זאת, שני מיכלי שמנת מתוקה, שוקלד לבן, סוכר.. לא חראם?!). ואם כבר מכינים עוגת מוס – אז עדיף שתהיה כמה שיותר משוגעת…

לפני שבוע צץ לי הרעיון בראש להכין מוס שוקולד לבן ולואיזה. בפעם האחרונה ששכבתי בבית חולה, התמכרתי ללואיזה והחלטתי שאני חייבת למצוא דרך להתעסק איתה במטבח – דרך שהיא לא חליטה רגילה. כך נולד המתכון הזה, שכלל הרבה התנסויות ראשונות: גם הניסיון לחלוט לואיזה בחלב ושמנת (שהצליח!), גם ההתעסקות הראשונה שלי עם ג'לטין (שהצליחה!) וגם הניסיון הראשון שלי להשתמש ברינג (שהצליח גם הוא).

למען הגילוי הנאות, אציין שבדרך כלל לפני שאני ממציאה מתכון אני בוחנת עשרות מתכונים ומנסה להבין את התהליכים. הפעם לא מצאתי מה שרציתי, והייתי צריכה ללקט פרטי מידע ממקורות שונים ולעשות מיש-מש מהכל, בעיקר עם ההתעסקות עם הג'לטין ועם הרינג. ומה אומר לכם – גם מיש-משים יכולים להצליח…

הערות מקדימות:

הג'לטין: השתמשתי בגרגרי ג'לטין. שקיק אחד  (14 גרם) הספיק לי למתכון כולו, כולל ציפוי הג'לי. בהחלט אפשר לוותר על הציפוי, ולהוסיף את שאריות הג'לטין למוס עצמו (מדובר בעוד ככפית ג'לטין שתתרום עוד טיפה ליציבות המוס).

הרינג: בחור נחמד וחביב בפורשף (סניף קרליבך הלא הוא סניף הבית שלי) נענה לקריאת העזרה שלי והסביר לי איך משתמשים ברינג. במתכון הזה השתמשתי ברינג בקוטר 24, שמתחתיו גזרתי נייר אפיה ואותו הנחתי על גבי תחתית מבריסטול (כזו שקונים בשקל ומשהו). כמובן שאפשר להשתמש גם בתבנית מתפרקת רגילה.

התחתית: הכנתי תחתית מפירורי פתי בר וחמאה מומסת. אפשר להשתמש גם בטורט (רצוי לבן – וניל או תפוזים) ולקרוץ אותו בעזרת הרינג.

השקף: חברים, אל תוותרו עליו. הוא עושה גימור מקסים ואחיד לעוגה, הוא מהווה חוצץ בין הרינג או התבנית לעוגה, ובלי קשר, יש עליו אחלה פוזה 😉 אפשר לקנות גליל קטן בחנויות המתמחות תמורה כמה שקלים, או לגזור שקף משרדי לרצועות ולהדביק בסלוטייפ. זה מה שאני עשיתי.

ואחרי כל ההקדמה הארוכה הזו אפשר להתחיל:

מוס שוקולד לבן ולואיזה

המוס מתקבל רך ונעים בפה, ועם טעם עדין ולימוני של לואיזה.

 

 

המצרכים:

 

לתחתית הפירורים:

150 גרם ביסקוויטים מפוררים

100 גרם חמאה מומסת

2 כפות סוכר

לעוגת המוס:

1 כוס חלב

2 חפיסות שמנת מתוקה (38%)

200 גרם שוקולד לבן

2 כפות סוכר

2 כפות לואיזה (השתמשתי במיובשת, גם טריה מהגינה מצוינת) – בתוך כדור מתכת או שקיק. חשוב מאוד, כדי שלא תיאלצו להתחיל להוציא עלה עלה מהתערובת…

שקית גרגרי ג'לטין – 14 גרם פחות כפית שטוחה

1/2 כוס חלב נוסף – קר

 

אופן ההכנה:

התחתית:

מכינים את המצע: גוזרים נייר אפיה לעיגול ברוחב תחתית הקרטון. מציבים מעליה את הרינג.

ממיסים את החמאה, ומוסיפים לתערובת הפירורים. מוסיפים את הסוכר. מערבבים עד שהחמאה מצפה ונספגת היטב בפירורים. מעבירים את התערובת לרינג, משטחים ומהדקים היטב בעזרת היד.

 

המוס:

בקערת בן-מארי, מערבבים את כוס החלב וחפיסה אחת של שמנת מתוקה. מכניסים את הלואיזה, ומחממים את התערובת עד למיצוי הטעמים. זה לוקח בערך 20 דקות. נזהרים שהתערובת לא תרתח! אין צורך בכך. לאחר שהתערובת חמה מאוד, מוציאים את הלואיזה ומוסיפים את הסוכר השוקולד הלבן. מערבבים עד שהוא נמס. מורידים מהאש ומצננים היטב – לא מקפיאים! התערובת צריכה להישאר נוזלית יחסית.

בקערה נפרדת, ממיסים את הג'לטין בחצי כוס החלב הנותרת. מניחים כרבע שעה בצד עד שהגרגרים "נפתחים", ואז מחממים במיקרוגל בפולסים של 10-20 שניות עד שהג'לטין נמס בתערובת (לי זה לקח בערך 30 שניות מצטברות של חימום בעוצמה גבוהה). מצננים, ומוסיפים את הג'לטין לתערובת השמנת והשוקולד. מצננים את כל הסיפור היטב במקרר עד שהתערובת מסמיכה מעט (בדגש על מעט).

את מיכל השמנת הנוסף, מקציפים. מקפלים את שתי התערובות בזהירות, ושופכים על מצע הפירורים. מקפיאים לילה במקרר.

 

הציפוי: מכינים כחצי כוס של חליטת לואיזה נוספת עם כף סוכר חום. מצננים. מוסיפים את הכפית הנותרת של הג'לטין. גם כאן חל אותו פרנציפ: משהים את הג'לטין בנוזל כרבע שעה, מחממים כשלושים שניות במיקרוגל, מניחים במקרר עד שהחליטה נקרשת מעט. שופכים על העוגה הקפואה ומקפיאים עוד כחצי שעה, עד שהציפוי מתקשה.

 

את העוגה מוציאים מספר שעות לפני ההגשה למקרר, ואם היא עדיין קפואה מאוד, אפשר להוציא החוצה לשעה נוספת.

 

בתאבון!

מרק ירקות של חולים

כן, אני יודעת, לא מדובר במתכון מסעיר במיוחד, ואפילו אין פה טוויסט. אבל אחרי יומיים של מחלה טורדנית ומנוחה בבית, המרק הזה הוא שניחם אותי יותר מכל (טוב, חוץ מהאוכל של אמא אתמול). עוד מתוך שינה טרופה של מחלה ידעתי שברגע שאני מצליחה להרים את עצמי מהמיטה, אני מכינה מרק ירקות עשיר וטוב עם טעם של בית. 

בסופו של דבר הצלחתי להרים את עצמי מהמיטה. מזל שבחוריקו עשה כמה ימים קודם קניה של ירקות, ולכן פתחתי את המקרר ושלפתי מתוכו כל מה שצדו ידי, בלי להבחין בין טוב ורע: בטטה גדולה, כמה גזרים, כמה תפוחי אדמה, בצל אחד, ויאללה לעבודה.

המשך »

אורז וירקות בנוסח אסיאתי

שישי בצהריים, הבטן נותנת אותותיה ומודיעה לנו רשמית שהיא מצפה לאוכל. מצד אחד, חייבים לסגור את הפינה הזו איכשהו, מצד שני – לא נתחיל להכין עכשיו ארוחת מלכים כשבערב אנחנו אצל ההורים.

הפתרון השבוע הגיע משאריות האורז שנותרו במקרר מיום קודם.

 קצת אורז, קצת ירקות שהיו במקרר וקצת דמיון – והצלחנו לאלתר מנה אסיאתית שלא הייתה מביישת אף אחד  🙂

 

אורז וירקות מוקפצים בנוסח אסיאתי

המצרכים:

1.5 כוסות אורז מבושל, מתמול-שלשום

1 בצל גדול, פרוס לחצאי-עיגולים

1/2 חבילת פטריות שמפניון טריות, מנוקות ופרוסות

1 עגבניה חתוכה לקוביות

כוס אפונה קפואה

1/4 כפית כמון

1/2 כפית פפריקה

1/4 כפית כורכום

1/2 כפית רוטב סויה

2 כפות טריאקי

1 כף מלח

1 ביצה

(הערה: התבלינים אצלי הם לפי מה שיש בבית באותו הרגע. כמובן שאפשר להחליף בכל מה שנראה לכם טעים וזמין).

אופן ההכנה:

בווק, מקפיצים את הבצל עד שהוא מתרכך. מוסיפים את הפטריות ומקפיצים גם אותן עד לריכוך.

מוסיפים את האורז המבושל והעגבניה, ומקפיצים מעט עד לאידוי נוזלי העגבניה.

בכלי נפרד שמים את האפונה, מוסיפים כשתי כפות מי ברז ומחממים במיקרוגל שלוש דקות.

לאחר מכן, מוסיפים את האפונה לווק.

מוסיפים את התבלינים, משפרים תיבול ומקפיצים בהנאה.

מוסיפים ביצה שלמה ו"מקשקשים" עד שהיא מתבשלת ומצפה את כל התערובת.

 

וזהו! כמה פשוט, ככה טעים.

 

בתאבון!

פאי בננה וגבינה אישי

פאי בננה וגבינה אישי

בננה.

אני אוהבת בננות! כשהייתי קטנה הייתה לנו בדיחה משפחתית – אחי תמיד היה עובד עלי ומספר לי שכשאחותי הייתה קטנה, היא הייתה עובדת בקיץ ביישור בננות, ואמרו לי שאם אני "אתנהג יפה" גם אותי ישלחו לעבוד בזה. האבסורד הוא שעד לגיל 13 בערך, באמת האמנתי שיש כזה דבר, מיישר בננות. משעשע!

 

בכל אופן, לאחרונה החלטתי להתגבר על הפחד שלי מפאים, טארטים וקישים למיניהם. הטריגר להחלטה הזו היו תבניות הפאי המהממות האלה שמצאתי בפור-שף ופשוט לא הצלחתי לעמוד בפניהן!

 

אחרי כחודש שהן שכבו במגירה חסרות מעש, החלטתי לחנוך אותן במתכון שמשלב – נחשו מה – בננות.

את המתכון הזה המצאתי לגמרי בספונטניות; לאחר אין ספור חיפושים אחר מתכון לפאי בננה, החלטתי שאני רוצה משהו בלי שמנת (בכל זאת, שומרים). (כלומר, אם לא מחשיבים את החמאה…).

פתחתי את המקרר והארונות, ונגלו לפני שתי תופעות: האחת, שאריות של גבינה לבנה, השניה – פודינג וניל אינסטנט שאפילו לא פתחתי. מיד החלטתי לשלב את שניהם במלית שלי. התוצאה – יאמי ביותר.

בעניין של בצקים פריכים – אין מה לעשות, חברים, אין קיצורי דרך. צריך למלא אחר ההוראות הבסיסיות והפשוטות ביותר (לעבוד עם חמאה קרה, לא לעבד יותר מידי, לקרר את הבצק ולאפות אפיה עיורת – כן כן, עם קטניות והכל). תאמינו לי – אחרי כל כך הרבה עגמת נפש מקלתיות שהשוליים שלהן צנחו, זה שווה את התוצאה.

פאי אישי של בננה וגבינה

המצרכים לשני פאיים אישיים בקוטר של 8 ס"מ (ועוד קצת עודף)

לקלתית:

50 גרם חמאה קרה

1 חלמון

2 כפות סוכר

1 כוס קמח

קורט מלח

1 כף חלב קר

 

למלית הגבינה והבננות:

1 בננה בשלה פרוסה לעיגולים

1 חלבון

1 כף סוכר

4 כפות גדושות גבינה לבנה

1 כף אינסטנט פודינג וניל

1 כף דבש או סילאן 

אופן ההכנה:

הקלתית:

 מעבדים את המצרכים לבצק פירורי. מוסיפים את כף החלב, וממשיכים לעבד עד לספיגתו. הבצק צריך להיות פירורי. למה? תשאלו את מאיה מבצק אלים.

לאחר שהבצק מוכן, משטחים אותו בתבניות הפאי ושולחים להקפאה מספר דקות.

מוציאים, ואופים אפיה עיוורת: מרפדים את הבצק בנייר כסף וממלאים את השקע שנוצר בקטניות, שישמשו משקל נגד לבצק. אופים כך כעשר דקות, ועוד שתי דקות ללא נייר הכסף על מנת שהבצק יתייבש מעט.

מניחים לצינון בטמפרטורת החדר.

המלית:

מקציפים חלבון עם סוכר עד לקבלת קצב יציב. תתפלאו, אבל מחלבון אחד יוצאת כמות שמספיקה לשני פאיים אישיים ועוד 3 סופלה! פרטים בהמשך.

בקערה נפרדת, מערבבים את הגבינה, הדבש והפודינג לתערובת אחידה.

מקפלים את תערובת הגבינה לתוך הקצף (קודם כל מכניסים מעט קצף לתערובת הגבינה כדי להכניס בה מעט נפח, ואז את כל הסיפור מחזירים חזרה לתוך הקצף בתנועות קיפול, כדי שהקצף לא ישבר לנו). מוסיפים את הבננות.

את המלית שנוצרה יוצקים לכל פאי ואופים כעשרים דקות, עד שהמלית מתקשה מעט מלמעלה. זה מספיק – המלית לא אמורה להיות אפויה לחלוטין, אלא להישאר מעט רטובה בפנוכו.

מצננים, מאשפזים במקרר ומוציאים כחצי שעה לפני ההגשה. אוכלים בטמפרטורת החדר.

לגבי המלית

את השאריות המלית לא היה לי לב לזרוק, והחלטתי לנסות להכין "סופלה". מזגתי לשלוש כוסות אספרסו, והכנסתי למקרר עד ליום למחרת (לא בגלל משהו, סתם לא רצינו לצאת שמנים ולאכול עוד סופלה אחרי הפאי).

למחרת, הכנסתי את הכוסות לטוסטר-אובן בחום של כמאה שמונים מעלות למשך עשר דקות-רבע שעה. הוצאנו וזללנו. יצא מוצלח, למרות הכל 🙂

 

 

פריטטת ברוקולי ובטטה

פריטטת ברוקולי ובטטה

בדרך כלל, בערבים, רצוצים מיום עבודה ולימודים, אנחנו סוגרים את עניין ארוחת הערב בחביתה (עין, אם ממש בא לנו) סלט ענק, וגבינות. אבל לפעמים בא לנו לגוון. בא לנו לתת איזה טאצ' מיוחד לחביתה הרגילה, כזה שיהפוך אותה למלכת השולחן. במיוחד בשביל זה יש פריטטה – קחו לכם ירקות, הוסיפו ביצים כיד המלך ותיבול קליל, אשפזו מעט בתנור – והרי לכם ארוחה לתפארת.

 

את הפריטטה אפשר כמובן להכין בכל וריאציה אפשרית (עם תרד, פלפלים, פטריות, עגבניות שרי, תפוחי אדמה ועוד ועוד). המועדפת עלינו היא האופציה עם התרד והבטטה – אבל מה לעשות שבדיוק ליוסי הירקן נגמר התרד, ולעומת זאת 2 גבעולי ברוקולי חסונים קרצו אלי מתחתית המדף.

אם בחרתם להשתמש בבטטה או בתפוח אדמה – דאגו לרכך אותם קודם. אנחנו פורסים לפרוסות בעובי של כחצי ס"מ עד ס"מ (תלוי מי חותך!) ומרככים כעשר דקות במיקרוגל.

לעניין האפיה: פריטטה מתחילה דרכה על הגז ומסיימת בקול תרועה רמה בתנור. אנחנו התחכמנו לנו והורדנו את ידיות הפלסטיק ממחבת עמוקה. אתם מוזמנים להשתמש גם במחבת עם ידיות ממתכת, שתוכל להיכנס לתנור בקלות. כמובן שידיות פלסטיק הן ביג נו-נו.

המצרכים ל – 2 אנשים רעבים:

4  ביצים

1  בטטה גדולה או שתיים קטנות, פרוסות לעיגולים בעובי חצי ס"מ

ענף גדול של ברוקולי, שטוף היטב, מופרד לתפרחות.

בצל בינוני פרוס לעיגולים

כשליש כוס חלב (אפשר להוסיף במקום עוד ביצה, אם אתם בקטע של כולסטרול).

מלח, פלפל וצ'ילי גרוס לפי הטעם.

אופן ההכנה:

בסיר קטן מרתיחים את הברוקולי מספר דקות, עד שהוא מתרכך מעט (אבל לא נעשה סמרטוטי!). מוציאים בכף מחוררת לקערה (המהדרין יעבירו לקערה עם מי קרח כדי לעצור את הבישול, אבל ביננו, לפריטטה זה לא באמת משנה).

במקביל, מרככים את פרוסות הבטטה במיקרוגל.

במחבת עמוקה (זו שאמורה להיכנס לתנור אחר כך) מטגנים מעט בצל. מוסיפים את הירקות ומקפיצים.

בקערה, טורפים את הביצים היטב. מוסיפים מעט חלב וממשיכים בטריפה.

מוסיפים את הביצים הטרופות לירקות שבמחבת, משהים על האש כשתי דקות.

מעבירים את המחבת לתנור שחומם מראש ל180 מעלות (או טוסטר אובן). אופים עד שהחלק העליון תופח מעט ומתקשה.

מפזרים פרמזן מגורר מעל, ומגישים בתאבון גדול עם סלט יווני שמח.

בתאבון!