Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘קינוחים’ Category

עוגיות גבינה ושוקולד צ'יפס

 

יש לי קושי עם עוגות גבינה. זה לא קושי עם הטעם שלהן (מי לא אוהב עוגות גבינה?), אלא בהכנה שלהן. הכשלונות שצברתי בכל הפעמים בהן ניסיתי להכין עוגות גבינה שונות ומשונות נצרבו בי היטב (איכשהו בסוף זה תמיד נגמר בעוגת ביסקוויטים) כך שבסופו של דבר, את עוגת הגבינה שלי העדפתי לקנות. אבל מה, שבועות מתקרב, הגבינות קורצות לי מהמדף בסופר, והגיע הזמן להתמודד גם עם המכשול הזה. אז החלטתי להתמודד – בקטנה: במקום לאפות עוגת גבינה, אפיתי עוגיות גבינה.

 

עוגיות גבינה ושוקולד צ'יפס

 

העוגיות דחוסות מאוד, משלבות טעם חמצמץ ועדין של גבינה שמשתלב עם שוקולד לבן, ומעבר לכל שוקולד צ'יפס – לצבע, ולמרקם.

 

המצרכים (לכ – 35-40 עוגיות קטנות):

 

200 גרם גבינת שמנת, 5% (כן, אני יודעת, זו כאילו גבינת שמנת)

3 כפות סוכר לבן

1 ביצה

100 גרם שוקולד לבן, שבור לקוביות

1 כף חמאה

3 כפות קמח

2 כפות אינסטנט פודינג וניל

1/4 כף אבקת סודה לשתיה

שוקולד צ'יפס – לפי הטעם והצורך (אני השתמשתי בקצת יותר משליש חבילה של אופנהיימר)

 

אופן ההכנה:

ממיסים במיקרוגל את השוקולד הלבן עם כף החמאה. מניחים כמה דקות לצינון, עד שהשוקולד מגיע לטמפרטורת החדר.

מערבבים בקערה את גבינת השמנת, הביצה והסוכר. מוסיפים את השוקולד הלבן. מוסיפים את הקמח, הפודינג והסודה. מערבבים היטב עד שהתערובת חלקה וללא גושים. מוסיפים את השוקולד צ'יפס.

מצננים את התערובת במקרר כרבע שעה לפחות.

 אופים את העוגיות בתנור שחומם מראש ל150 מעלות, כעשר דקות – עד שנוגעים בעוגיות והן קפיציות למגע (לא יותר מזה, ולא צריך להזהיב אותן כי זה עלול לפגוע במרקם). לאחר עשר דקות מצננים את העוגיות. רצוי לקרר אותן לילה במקרר, כדי להגיע למרקם הפאדג'י והדחוס.

כדי לאפות את העוגיות האלה השתמשתי בתבנית סיליקון עם שקעים קטנים (24 שקעים). אפשר בהחלט להשתמש גם במנג'טים קטנים ועמידים. שימו לב שהעוגיות משתטחות ותופחות מעט בזמן האפיה, ולאחר הצינון הן מצטמקות.

 

 

אפשר לאפות את העוגיות גם בתבנית על גבי נייר אפיה – זו התוצאה:

 

 

 

בתאבון!

 

 

 

Read Full Post »

פאי בננה וגבינה אישי

בננה.

אני אוהבת בננות! כשהייתי קטנה הייתה לנו בדיחה משפחתית – אחי תמיד היה עובד עלי ומספר לי שכשאחותי הייתה קטנה, היא הייתה עובדת בקיץ ביישור בננות, ואמרו לי שאם אני "אתנהג יפה" גם אותי ישלחו לעבוד בזה. האבסורד הוא שעד לגיל 13 בערך, באמת האמנתי שיש כזה דבר, מיישר בננות. משעשע!

 

בכל אופן, לאחרונה החלטתי להתגבר על הפחד שלי מפאים, טארטים וקישים למיניהם. הטריגר להחלטה הזו היו תבניות הפאי המהממות האלה שמצאתי בפור-שף ופשוט לא הצלחתי לעמוד בפניהן!

 

אחרי כחודש שהן שכבו במגירה חסרות מעש, החלטתי לחנוך אותן במתכון שמשלב – נחשו מה – בננות.

את המתכון הזה המצאתי לגמרי בספונטניות; לאחר אין ספור חיפושים אחר מתכון לפאי בננה, החלטתי שאני רוצה משהו בלי שמנת (בכל זאת, שומרים). (כלומר, אם לא מחשיבים את החמאה…).

פתחתי את המקרר והארונות, ונגלו לפני שתי תופעות: האחת, שאריות של גבינה לבנה, השניה – פודינג וניל אינסטנט שאפילו לא פתחתי. מיד החלטתי לשלב את שניהם במלית שלי. התוצאה – יאמי ביותר.

בעניין של בצקים פריכים – אין מה לעשות, חברים, אין קיצורי דרך. צריך למלא אחר ההוראות הבסיסיות והפשוטות ביותר (לעבוד עם חמאה קרה, לא לעבד יותר מידי, לקרר את הבצק ולאפות אפיה עיורת – כן כן, עם קטניות והכל). תאמינו לי – אחרי כל כך הרבה עגמת נפש מקלתיות שהשוליים שלהן צנחו, זה שווה את התוצאה.

פאי אישי של בננה וגבינה

המצרכים לשני פאיים אישיים בקוטר של 8 ס"מ (ועוד קצת עודף)

לקלתית:

50 גרם חמאה קרה

1 חלמון

2 כפות סוכר

1 כוס קמח

קורט מלח

1 כף חלב קר

 

למלית הגבינה והבננות:

1 בננה בשלה פרוסה לעיגולים

1 חלבון

1 כף סוכר

4 כפות גדושות גבינה לבנה

1 כף אינסטנט פודינג וניל

1 כף דבש או סילאן 

אופן ההכנה:

הקלתית:

 מעבדים את המצרכים לבצק פירורי. מוסיפים את כף החלב, וממשיכים לעבד עד לספיגתו. הבצק צריך להיות פירורי. למה? תשאלו את מאיה מבצק אלים.

לאחר שהבצק מוכן, משטחים אותו בתבניות הפאי ושולחים להקפאה מספר דקות.

מוציאים, ואופים אפיה עיוורת: מרפדים את הבצק בנייר כסף וממלאים את השקע שנוצר בקטניות, שישמשו משקל נגד לבצק. אופים כך כעשר דקות, ועוד שתי דקות ללא נייר הכסף על מנת שהבצק יתייבש מעט.

מניחים לצינון בטמפרטורת החדר.

המלית:

מקציפים חלבון עם סוכר עד לקבלת קצב יציב. תתפלאו, אבל מחלבון אחד יוצאת כמות שמספיקה לשני פאיים אישיים ועוד 3 סופלה! פרטים בהמשך.

בקערה נפרדת, מערבבים את הגבינה, הדבש והפודינג לתערובת אחידה.

מקפלים את תערובת הגבינה לתוך הקצף (קודם כל מכניסים מעט קצף לתערובת הגבינה כדי להכניס בה מעט נפח, ואז את כל הסיפור מחזירים חזרה לתוך הקצף בתנועות קיפול, כדי שהקצף לא ישבר לנו). מוסיפים את הבננות.

את המלית שנוצרה יוצקים לכל פאי ואופים כעשרים דקות, עד שהמלית מתקשה מעט מלמעלה. זה מספיק – המלית לא אמורה להיות אפויה לחלוטין, אלא להישאר מעט רטובה בפנוכו.

מצננים, מאשפזים במקרר ומוציאים כחצי שעה לפני ההגשה. אוכלים בטמפרטורת החדר.

לגבי המלית

את השאריות המלית לא היה לי לב לזרוק, והחלטתי לנסות להכין "סופלה". מזגתי לשלוש כוסות אספרסו, והכנסתי למקרר עד ליום למחרת (לא בגלל משהו, סתם לא רצינו לצאת שמנים ולאכול עוד סופלה אחרי הפאי).

למחרת, הכנסתי את הכוסות לטוסטר-אובן בחום של כמאה שמונים מעלות למשך עשר דקות-רבע שעה. הוצאנו וזללנו. יצא מוצלח, למרות הכל 🙂

 

 

Read Full Post »

טוב, האמת שרק ינואר ויש לנו עוד כמה שבועות טובים עד לסוף עונת התפוזים.

נשארו לי 3 תפוזים בבית. עם האחד הנוסף שהיה, הכנתי לחבריקו ולי קינוח מאולתר של סלט תפוזים על תחתית קורנפלקס ושוקולד – המון שוקולד.

תפוזים ושוקולד הם שילוב מוכר וידוע – השוקולד מאזן את החמיצות שבתפוז, ומהווה קונטרה לבריאות המתפרצת מהתפוז. ואם תרצו, אפשר גם ההפך – התפוז מאזן את השחיתות שבשוקולד. תלוי מאיזה צד של המטבע אתם מסתכלים על זה…

המטרה: להכין שלושה סוגי קינוחים, ולהקצות תפוז אחד לכל קינוח. אפשרי? בטח.

  המשך…

Read Full Post »

מלבי זעתר

 

 

אם תשאלו את בחוריקו מה הקינוח האולטימטיבי בשבילו, הוא ללא ספק יגיד: מלבי זעתר.

את המלבי הזה טעמנו לראשונה במסעדת ה – NG המשובחת שבנווה צדק – מקום מדהים לכשעצמו, עם בשר משובח ואוירה קסומה, שהפך להיות המקום הרשמי לחגיגות מסוג "בוא-נמצא-תירוץ-לחגוג-ונצא-לNG".

באותו ערב, בסיומה של פגישת עסקים של הבחוריקו במקום, הוא הכריח אותי להגיע למסעדה באופן דחוף משהו ולצעוד בסמטאות נווה צדק לבדי. שם, על המרפסת הקטנה, חיכה לי בחוריקו עם קינוח מלבי זעתר על השולחן והודיע לי חגיגית: "את חייבת לנסות". כששמעתי מה מכיל המלבי (זעתר, ריבת סלק ואגוזים) – עיקמתי את האף, אבל אז טעמתי ופתאום הכל הסתדר במקום.

עשר דקות מאוחר יותר, עם כוס ריקה, החלטתי שאני חייבת לנסות את זה בבית. והאמת – זה אחד הקינוחים הקלילים, המרשימים, והטעימים שיצא לי להכין.

המשך…

Read Full Post »