Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘מתכונים לשבועות’ Category

לפעמים, הדברים הפשוטים הם הכי מהנים.

פיקניק צנוע, חברים ישנים, צלחות פלסטיק על שמיכה ישנה ונוף לאגם – לא צריך לבקש יותר…

 

את הפיקניק הזה תיכננו, ואני והבנות, בערך חודש עד שהוא יצא לפועל ובסוף היה שווה כל דקה. ומה שמשמח הוא שלפעמים מוחות נוספים מביאים שלל רעיונות שלא חשבנו עליהם קודם, ובסופו של דבר מתקבלת ארוחת פיקניק שמחה, עשירה וצבעונית.

 

כדורי גבינות צבעוניים

(המתכון של אורית)

המצרכים:

1 חבילת גבינת פרומעז

חצי חבילת גבינה חמד/ גבינה מלוחה מגוררת (בערך 100 גרם)

תבלינים שאוהבים בכמה צבעים (פפריקה מתוקה, זעתר, קצח, סומסום, תבלין לפיצה, תערובת תבלינים לדג, תערובת תבלינים לסלט).

 

אופן ההכנה:

מערבבים את הגבינות בקערה עם מעט מלח, ממש כמו שלשים בצק. יוצרים כדורים קטנים ועוטפים כל אחד מהכדורים בתבלין אחר כציפוי.

 

 

חמאה מתובלת

(המתכון של אורית)

 

 

המצרכים:

1 שן שום קטנה

100 גרם חמאה רכה (להוציא מוץ למקרר כשעה קודם)

חופן פטרוזיליה

חופן שמיר

חופן צנוברים

 

אופן ההכנה:

במעבד מזון מכניסים את כל המרכיבים פרט לחמאה, ומעבדים לעיסה. לאחר מכן מוסיפים את החמאה וממשיכים לעבד לאחר שמתקבלת עיסה אחידה. מעבירים לכלי הגשה ומקררים.

 

 

בורקס ביצה קשה וגבינה בולגרית:

(המתכון של אורית)

 

המצרכים ל4 בורקסים:

2 עלים של בצק למלוואח (אפשר גם כמה שכבות של עלי פילו מרוססים בשמן בין השכבות).

ממרח זיתים של אוליביה

2 יח' ביצה קשה

חופן גבינת חמד מגוררת

אפשרי: חתיכות בייבי מוצרלה או כל גבינה קשה אחרת שאוהבים.

שומשום לקישוט

מלח ופלפל לפי הטעם.

 

אופן ההכנה:

חוצים את עלי המלאווח. על כל חצי עיגול מורחים מממרח הזיתים. מפזרים את הגבינה המגוררת, מניחים חצי ביצה קשה, ממליחים ומפלפלים לפי הטעם וסוגרים את העלה לצורת בורקס משולש. אופים בתנור שחומם מ-180 מעלות עד להשחמה. ניתן לקשט עם שומשום וביצה.

 

 

סלט עגבניות שרי ומוצרלה

(מתכון של אורית)

 

המצרכים:

קופסת עגבניות שרי או שרי תמר, חצויות

עלי בזיליקום לפי הטעם

כ-5 פטריות שמפניון טריות, חצויות

כדורי בייבי-מוצרלה

מלח ופלפל לפי הטעם

שמן זית

לימון

 

אופן ההכנה:

 

מערבבים את כל החומרים.

 

 

סלט תפוחי אדמה ועגבניות מיובשות:

(המתכון שלי)

 

המצרכים:

כ-5 תפוחי אדמה גדולים

8 פיסות של חצאי עגבניות מיובשות, מושרות במים רותחים

2-3 גבעולי בצל ירוק

6 מלפפונים חמוצים גדולים

2 כפות מיונז

1 כף חרדל

מלח ופלפל לפי הטעם

מעט מיץ לימון

 

אופן ההכנה:

מבשלים את תפוחי האדמה עד לריכוך, חותכים לקוביות בעובי 2 ס"מ.

חותכים את הבצל, העגבניות המיובשות והמלפפונים החמוצים.

מערבבים את המיונז, החרדל, המלח, הפלפל ומיץ הלימון ומוסיפים לסלט.

רצוי להכין מראש ולקרר במקרר לספיגת טעמים.

 

 

מאפינס שוקולד לבן ודובדבנים חמוצים:

 (המתכון של אילנה)

המצרכים (ל-12 מאפינס):

גביע אחד של שמנת 15%

2 ביצים
100 גר' חמאה מומסת
2 כפות שמן קנולה
2 כוסות קמח תופח
קצת יותר מחצי כוס סוכר
1 שקית סוכר וניל
100 גר' שוקולד לבן קצוץ
150 גר' דובדבנים חמוצים

 
אופן ההכנה:

1. מחממים את התנור ל180- מעלות.
2. מקציפים בקערה נפרד את הביצים, שמנת, חמאה ושמן.
3. מערבבים בקערה נוספת (גדולה יותר) את הקמח והסוכר.
4. מאחדים את הבלילות בקערה אחת, מערבבים היטב עד שמתקבלת תערובת חלקה. מוסיפים את השוקולד ואת הדובדבנים.
5. אופים כחצי שעה.

וחוץ מזה… היה גם:

 

 

אז ההמלצה שלי: קחו לכם את ימי הקיץ שבאו עלינו לטובה, הוסיפו חברים טובים וראש יצירתי, וצאו לפארק הקרוב לביתכם.

 

מודעות פרסומת

Read Full Post »

במהלך התואר הראשון ימי ראשון היו משימה. אחרי יום עבודה ארוך, היינו חמש בנות שנאלצות לצלוח יום לימודים עיוני וכבד. יום אחד באה סמדר והודיעה שהיא "בגרפילד" – עייפה, כבדה, והכי רוצה עכשיו ללכת הביתה לישון. או בקיצור – שביזות יום א'. מאז, רובם המוחלט של ימי הראשון נפתחו בהכרזה:"היום אני בגרפילד".

לזניה עם אנשובי (או בלי)

המתכון הזה מוקדש לכן, ארבע הבנות, שבעזרתכן הצלחנו לעבור את התואר בשלום…

לזניה זה דבר פשוט: תנו לה מספיק רוטב ומספיק גבינות והיא כבר תדאג להחזיר לכם אהבה. לדעתי זה הקומפורט-פוד מספר אחד, וכמובן מתאים כמתכון לשבועות.

בלזניה הזאת שילבתי אנשובי בשביל הטוויסט, אבל ברור לי שלגבי אנשובי העולם מתחלק לשניים – אלה שאוהבים ואלה ששונאים. לכן תרגישו חופשי להשמיט.

אני משתמשת בעלי לזניה מוכנים של ברילה שבתנאי אחסון פשוטים למדי (ארון סגור וקופסה סגורה היטב) נשמרים המון זמן. ואני מתכוונת לה מ ו ן. אני לא משרה אותם או מרתיחה, אלא פשוט גוזרת (במספריים, ובזהירות, כי השבבים עפים לכל עבר) ומתאימה לגודל התבנית.

גם הרוטב כאן הוא על אותו קונץ של רוטב הפיצה המאולתר, ואם חשקה נפשכם ברוטב מוכן, מושקע או מקופסת שימורים – הרגישו חופשי.

המצרכים:

12 עלי לזניה

קופסת קוטג'

1 ביצה

1/2 כפית אורגנו

מלח

פלפל שחור

3 עגבניות גדולות, מגוררות

1 קופסה קטנה של רסק עגבניות (100 גרם)

1 כף סוכר

1 שן שום מגוררת

1/2 כוס בצל ירוק קצוץ (אפשר להחליף בעשבי תיבול לפי הטעם)

קופסה של אנשובי

150 גרם גבינה צהובה מגוררת

אופן ההכנה:

מכינים את שכבת הקוטג': בקערה, מערבבים גביע קוטג, ביצה אחת גדולה, מעט אורגנו, מלח ופלפל שחור.

כמו כן מכינים את הרוטב: מגררים בקערה נוספת שלוש עגבניות גדולות, ומוסיפים קופסה קטנה של רסק עגבניות. מוסיפים את הסוכר , השום ואת הבצל הירוק הקצוץ. מערבבים. אפשר להוסיף גם לכאן מעט מלח (קחו בחשבון שהאנשובי מספיק מלוח ולכן אם אתם מוסיפים אותו, שימו במתינות).

במספריים, גוזרים את עלי הלזניה בזהירות (ורק בקצוות) כך שיתאימו לתבנית. מרפדים את תחתית התבנית בשכבה אחת (אחת ולא יותר, כי אז התחתית עשויה להישאר קשה ולא מבושלת).

מעל העלים, יוצקים את תערובת הקוטג', ומשטחים. מעליה, יוצקים ומשטחים גם את תערובת העגבניות. מפזרים גבינה צהובה בנדיבות, ומפוררים 3-4 פילטים של אנשובי וחוזר חלילה.

מסיימים את השכבה העליונה בעלי לזניה, מעליהם קוטג', רסק, אנשובי וגבינה צהובה.

מכסים בנייר כסף, ושולחים לתנור שחומם מראש ל200 מעלות. אחרי כעשרים דקות מורידים את נייר הכסף וממשיכים באפיה, עד שהגבינה משחימה והעלים מתרככים (בודקים עם סכין חדה).

כדאי לצנן את הלזניה לפני האכילה כדי שהגבינה תתמצק, ולזניה, כמו כל לזניה – הכי טעימה ביום שלמחרת.

Read Full Post »

עוגיות גבינה ושוקולד צ'יפס

 

יש לי קושי עם עוגות גבינה. זה לא קושי עם הטעם שלהן (מי לא אוהב עוגות גבינה?), אלא בהכנה שלהן. הכשלונות שצברתי בכל הפעמים בהן ניסיתי להכין עוגות גבינה שונות ומשונות נצרבו בי היטב (איכשהו בסוף זה תמיד נגמר בעוגת ביסקוויטים) כך שבסופו של דבר, את עוגת הגבינה שלי העדפתי לקנות. אבל מה, שבועות מתקרב, הגבינות קורצות לי מהמדף בסופר, והגיע הזמן להתמודד גם עם המכשול הזה. אז החלטתי להתמודד – בקטנה: במקום לאפות עוגת גבינה, אפיתי עוגיות גבינה.

 

עוגיות גבינה ושוקולד צ'יפס

 

העוגיות דחוסות מאוד, משלבות טעם חמצמץ ועדין של גבינה שמשתלב עם שוקולד לבן, ומעבר לכל שוקולד צ'יפס – לצבע, ולמרקם.

 

המצרכים (לכ – 35-40 עוגיות קטנות):

 

200 גרם גבינת שמנת, 5% (כן, אני יודעת, זו כאילו גבינת שמנת)

3 כפות סוכר לבן

1 ביצה

100 גרם שוקולד לבן, שבור לקוביות

1 כף חמאה

3 כפות קמח

2 כפות אינסטנט פודינג וניל

1/4 כף אבקת סודה לשתיה

שוקולד צ'יפס – לפי הטעם והצורך (אני השתמשתי בקצת יותר משליש חבילה של אופנהיימר)

 

אופן ההכנה:

ממיסים במיקרוגל את השוקולד הלבן עם כף החמאה. מניחים כמה דקות לצינון, עד שהשוקולד מגיע לטמפרטורת החדר.

מערבבים בקערה את גבינת השמנת, הביצה והסוכר. מוסיפים את השוקולד הלבן. מוסיפים את הקמח, הפודינג והסודה. מערבבים היטב עד שהתערובת חלקה וללא גושים. מוסיפים את השוקולד צ'יפס.

מצננים את התערובת במקרר כרבע שעה לפחות.

 אופים את העוגיות בתנור שחומם מראש ל150 מעלות, כעשר דקות – עד שנוגעים בעוגיות והן קפיציות למגע (לא יותר מזה, ולא צריך להזהיב אותן כי זה עלול לפגוע במרקם). לאחר עשר דקות מצננים את העוגיות. רצוי לקרר אותן לילה במקרר, כדי להגיע למרקם הפאדג'י והדחוס.

כדי לאפות את העוגיות האלה השתמשתי בתבנית סיליקון עם שקעים קטנים (24 שקעים). אפשר בהחלט להשתמש גם במנג'טים קטנים ועמידים. שימו לב שהעוגיות משתטחות ותופחות מעט בזמן האפיה, ולאחר הצינון הן מצטמקות.

 

 

אפשר לאפות את העוגיות גם בתבנית על גבי נייר אפיה – זו התוצאה:

 

 

 

בתאבון!

 

 

 

Read Full Post »

אמרנו שבועות, לא?

אז אחרי שפיספסתי את כל החגים האפשריים בערך, כולל טו בשבט, פורים ופסח כאן בבלוג – החלטתי שלקראת שבועות אני נערכת כמו שצריך. בשבוע האחרון חיפשתי, גלשתי, נברתי והכנתי לכם מבחר מתכונים לחג השבועות (שימו לב שנוספה גם קטגוריה חדשה בצד שמאל). עכשיו נשאר רק לקוות שאני אספיק להכין את כולם  🙂

 המתכון הראשון הוא קיש בצל וגבינת גאודה – מתכון מומלץ בחום!

 

קיש בצל וגבינת גאודה

גבינת גאודה היא הכוכב העולה החדש בארוחות הערב שלנו. זו גבינה הולנדית במקור, מעט יותר חריפה מגבינת עמק,  ולכן הולכת מצויין עם המתקתקות של הבצל בקיש. אפשר להחליף בגבינת עמק.

המצרכים:

לקלתית:

2  כוסות קמח

150  גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות

1/3 כפית מלח

1 ביצה

2-3 כפות חלב, לפי הצורך.

 

למלית:

3 בצלים גדולים

שמן זית

1 כף גדושה סוכר חום כהה

1/2 כף מלח

מעט אורגנו יבש

2 ביצים טרופות

80-100 גרם גבינת גאודה מגוררת

2 כפות קמח

פלפל שחור גרוס

 

אופן ההכנה:

הקלתית:

בקערה, מעבדים את החמאה, המלח והקמח בידיים או במעבד מזון.

מוסיפים את הביצה ואת החלב ולשים מעט, רק עד שמתקבל בצק אחיד. יוצרים מהבצק כדור ומאשפזים במקרר כחצי שעה לפחות.

 

המלית:

מטגנים את הבצלים בשמן הזית, הסוכר והמלח, עד שהבצל מתרכך. זה לוקח זמן, ומתקבל בצל מתקתק ורך. מניחים לצינון.

בנתיים, מרדדים את הבצק לקלתית, מרפדים בו תבנית פאי ואופים באפיה עיוורת כעשרים דקות (עוד על אפיה עיוורת – כאן, וכאן).

לאחר שהבצלים התקררו קצת, מערבבים אותם עם 2 הביצים, הגבינה, הקמח והפלפל השחור. יוצקים אל הקלתית, ואופים בתנור שחומם מראש על 180 מעלות, כעשרים דקות עד חצי שעה עד שהמלית ושולי הבצק מזהיבים.

 

 בתאבון, וחג שבועות שמח!

 

Read Full Post »

לפעמים בא לי להשקיע בארוחת הערב ולהנחית על השולחן איזו פיצה פוטוגנית, כזו עם פרוסות אדמדמות של עגבניה, קרעי בזיליקום וחתיכות של גבינת עיזים. לפעמים, אני גם מזיזה את עצמי למטבח ומגשימה את הרצון הזה 🙂

האמת, פיצה ללא שמרים זה אחד הדברים שלא מסובכים בעליל, והיא נפלאה לארוחת ערב (מרשימה או פשוטה ככל שתהא). הפיצה הזו נשמרת מצויינת גם ביום שלמחרת, ומה שיפה בה הוא שברגע שמכינים את הבצק (עבודה של חמש דקות וקערה אחת – זהו!) אז עניין הטופינג ניתן לשינוי בהתאם למצב הרוח ו/או המקרר.

המשקיעים יכינו רוטב עגבניות (או יאלתרו מעגבניות טריות ומעט רסק כפי שעשיתי במתכון השני), והעצלנים / העסוקים יפזרו בנונשלנט חתיכות של עגבניות שרי.

התוצאה טעימה בהחלט ופוטוגנית עד מאוד!

פיצה ללא שמרים עם גבינת עיזים

גרסה 1:

פיצה דקה עם עגבניות שרי, בזיליקום, בצל וגבינת עיזים:

המצרכים:

לבצק:

3 +1/2 כוסות קמח מלא (אפשר רגיל? כן, אבל לא ניסיתי)

3/4 כוס יוגורט כבשים (אפשר גבינה לבנה, או יוגורט רגיל בסמיכות גבוהה יחסית. אנחנו פשוט מכורים ליוגורט הכבשים של מחלבת בית יצחק שמשמש לנו כיוגורט וכגבינה לבנה לעת הצורך)

1/3 כף מלח

1/4 כוס שמן זית משובח

1 ביצה

אופן ההכנה:

מערבבים את הקמח, המלח והיוגרט בקערה. מוסיפים את השמן ואת הביצה, ומערבבים עד שמתקבל כדור בצק אחיד ונוח לעבודה. משמנים מעט תבנית מתאימה (אני השתמשתי בתבנית ייעודית, חד פעמית מנייר שרכשתי בשקל וקצת). משטחים בתבנית באמצעות האצבעות (זה החלק הכי קשה במתכון – להגיע לעובי אחיד ולמלא את התבנית בבצק).

מניחים בצד עשר דקות, ובנתיים מתחבטים בשאלת הטופינג.

התוספות:

20 עגבניות שרי חתוכות לרבעים

בצל קטן אחד, פרוס וחצוי

מלח לפי הטעם

מעט שמן זית

1/2 גליל גבינת עיזים

עלי בזיליקום

מלח גס או אטלנטי לפיזור מלמעלה

מפזרים את התוספות באלגנטיות מעל הבצק, ומכניסים לתנור שחומם מראש ל180 מעלות, כארבעים דקות או עד שהבצק נאפה.

האמיצה לפני הכניסה לתנור:

גרסה 2:

פיצה עבה עם רוטב עגבניות, מרווה וגבינת עיזים:

המתכון מאוד דומה למתכון הקודם.

המצרכים:

3+1/2 כוסות קמח מלא

2/3 כוס יוגורט כבשים

כף מחוקה מלח

1/4 כוס שמן זית

1 ביצה

1/2-1 שקית אבקת אפיה (בתמונה השתמשתי בשקיק שלם, והפיצה תפחה כאילו אין מחר. אפשר להשתמש בפחות כדי לקבל תוצאה מרוסנת יותר)

הכנת הבצק:

אותו כנ"ל כמו במתכון הקודם. חשוב לתת לבצק לנוח כעשר דקות, אל תוותרו על זה.

התוספות:

הפעם השקעתי ואילתרתי רסק טעים ביותר בשלוש דקות עבודה.

המצרכים:

1 עגבניה גדולה, מגוררת

1 כף רסק עגבניות

מעט אורגנו

שן שום כתושה

מלח לפי העם

בצל פרוס

עלי מרווה

1/2 גליל גבינת עיזים

אופן ההכנה:

מערבבים את העגבניה המגוררת עם הרסק, האורגנו, השום והמלח. בעזרת מצקת, מפזרים את הרוטב על הבצק עד לכיסוי (לא שוכחים להשאיר 2 ס"מ של בצק חשוף, ללא רוטב).

מניחים את יתר התוספות, והיידה לתנור שחומם מראש ל180 מעלות – הפעם עד שהפיצה תופחת וקיסם שנועצים במרכזה יוצא "פירורי" ולא רטוב.

שימו לב לתוצאה הסופית התפוחה:

ולאחר כל זה, לא נותר לי אלא לאחל לכם נחיתה נעימה בגזרת החמץ.

בתאבון!

Read Full Post »

היום יום הולדת!

כן, פעם בשנה מגיע היום הזה שאני מחכה לו עדין כמו ילדה קטנה, יום שבו אני מבינה כמה אנשים טובים ומקסימים יש סביבי.

ביום הולדת קורים דברים טובים. גם אם תשימו בצד את המתנות. הבוקר, הכבישים היו ריקים מהרגיל, בלון ועציץ חיכו לי על השולחן (תודה עופר וורד!) ובניגוד לכל הציפיות – גם העוגה שעמלתי עליה יומיים עם חששות רבים הצליחה ובגדול.

עוד דבר שקורה ביום ההולדת – זה הזמן שלי להפתיע את קרוביי בעוגה מיוחדת. בדרך כלל עוגת מוס – כזו שלא מכינים ביום יום מפאת הקלוריות ואחוזי השומן (בכל זאת, שני מיכלי שמנת מתוקה, שוקלד לבן, סוכר.. לא חראם?!). ואם כבר מכינים עוגת מוס – אז עדיף שתהיה כמה שיותר משוגעת…

לפני שבוע צץ לי הרעיון בראש להכין מוס שוקולד לבן ולואיזה. בפעם האחרונה ששכבתי בבית חולה, התמכרתי ללואיזה והחלטתי שאני חייבת למצוא דרך להתעסק איתה במטבח – דרך שהיא לא חליטה רגילה. כך נולד המתכון הזה, שכלל הרבה התנסויות ראשונות: גם הניסיון לחלוט לואיזה בחלב ושמנת (שהצליח!), גם ההתעסקות הראשונה שלי עם ג'לטין (שהצליחה!) וגם הניסיון הראשון שלי להשתמש ברינג (שהצליח גם הוא).

למען הגילוי הנאות, אציין שבדרך כלל לפני שאני ממציאה מתכון אני בוחנת עשרות מתכונים ומנסה להבין את התהליכים. הפעם לא מצאתי מה שרציתי, והייתי צריכה ללקט פרטי מידע ממקורות שונים ולעשות מיש-מש מהכל, בעיקר עם ההתעסקות עם הג'לטין ועם הרינג. ומה אומר לכם – גם מיש-משים יכולים להצליח…

הערות מקדימות:

הג'לטין: השתמשתי בגרגרי ג'לטין. שקיק אחד  (14 גרם) הספיק לי למתכון כולו, כולל ציפוי הג'לי. בהחלט אפשר לוותר על הציפוי, ולהוסיף את שאריות הג'לטין למוס עצמו (מדובר בעוד ככפית ג'לטין שתתרום עוד טיפה ליציבות המוס).

הרינג: בחור נחמד וחביב בפורשף (סניף קרליבך הלא הוא סניף הבית שלי) נענה לקריאת העזרה שלי והסביר לי איך משתמשים ברינג. במתכון הזה השתמשתי ברינג בקוטר 24, שמתחתיו גזרתי נייר אפיה ואותו הנחתי על גבי תחתית מבריסטול (כזו שקונים בשקל ומשהו). כמובן שאפשר להשתמש גם בתבנית מתפרקת רגילה.

התחתית: הכנתי תחתית מפירורי פתי בר וחמאה מומסת. אפשר להשתמש גם בטורט (רצוי לבן – וניל או תפוזים) ולקרוץ אותו בעזרת הרינג.

השקף: חברים, אל תוותרו עליו. הוא עושה גימור מקסים ואחיד לעוגה, הוא מהווה חוצץ בין הרינג או התבנית לעוגה, ובלי קשר, יש עליו אחלה פוזה 😉 אפשר לקנות גליל קטן בחנויות המתמחות תמורה כמה שקלים, או לגזור שקף משרדי לרצועות ולהדביק בסלוטייפ. זה מה שאני עשיתי.

ואחרי כל ההקדמה הארוכה הזו אפשר להתחיל:

מוס שוקולד לבן ולואיזה

המוס מתקבל רך ונעים בפה, ועם טעם עדין ולימוני של לואיזה.

 

 

המצרכים:

 

לתחתית הפירורים:

150 גרם ביסקוויטים מפוררים

100 גרם חמאה מומסת

2 כפות סוכר

לעוגת המוס:

1 כוס חלב

2 חפיסות שמנת מתוקה (38%)

200 גרם שוקולד לבן

2 כפות סוכר

2 כפות לואיזה (השתמשתי במיובשת, גם טריה מהגינה מצוינת) – בתוך כדור מתכת או שקיק. חשוב מאוד, כדי שלא תיאלצו להתחיל להוציא עלה עלה מהתערובת…

שקית גרגרי ג'לטין – 14 גרם פחות כפית שטוחה

1/2 כוס חלב נוסף – קר

 

אופן ההכנה:

התחתית:

מכינים את המצע: גוזרים נייר אפיה לעיגול ברוחב תחתית הקרטון. מציבים מעליה את הרינג.

ממיסים את החמאה, ומוסיפים לתערובת הפירורים. מוסיפים את הסוכר. מערבבים עד שהחמאה מצפה ונספגת היטב בפירורים. מעבירים את התערובת לרינג, משטחים ומהדקים היטב בעזרת היד.

 

המוס:

בקערת בן-מארי, מערבבים את כוס החלב וחפיסה אחת של שמנת מתוקה. מכניסים את הלואיזה, ומחממים את התערובת עד למיצוי הטעמים. זה לוקח בערך 20 דקות. נזהרים שהתערובת לא תרתח! אין צורך בכך. לאחר שהתערובת חמה מאוד, מוציאים את הלואיזה ומוסיפים את הסוכר השוקולד הלבן. מערבבים עד שהוא נמס. מורידים מהאש ומצננים היטב – לא מקפיאים! התערובת צריכה להישאר נוזלית יחסית.

בקערה נפרדת, ממיסים את הג'לטין בחצי כוס החלב הנותרת. מניחים כרבע שעה בצד עד שהגרגרים "נפתחים", ואז מחממים במיקרוגל בפולסים של 10-20 שניות עד שהג'לטין נמס בתערובת (לי זה לקח בערך 30 שניות מצטברות של חימום בעוצמה גבוהה). מצננים, ומוסיפים את הג'לטין לתערובת השמנת והשוקולד. מצננים את כל הסיפור היטב במקרר עד שהתערובת מסמיכה מעט (בדגש על מעט).

את מיכל השמנת הנוסף, מקציפים. מקפלים את שתי התערובות בזהירות, ושופכים על מצע הפירורים. מקפיאים לילה במקרר.

 

הציפוי: מכינים כחצי כוס של חליטת לואיזה נוספת עם כף סוכר חום. מצננים. מוסיפים את הכפית הנותרת של הג'לטין. גם כאן חל אותו פרנציפ: משהים את הג'לטין בנוזל כרבע שעה, מחממים כשלושים שניות במיקרוגל, מניחים במקרר עד שהחליטה נקרשת מעט. שופכים על העוגה הקפואה ומקפיאים עוד כחצי שעה, עד שהציפוי מתקשה.

 

את העוגה מוציאים מספר שעות לפני ההגשה למקרר, ואם היא עדיין קפואה מאוד, אפשר להוציא החוצה לשעה נוספת.

 

בתאבון!

Read Full Post »

פאי בננה וגבינה אישי

בננה.

אני אוהבת בננות! כשהייתי קטנה הייתה לנו בדיחה משפחתית – אחי תמיד היה עובד עלי ומספר לי שכשאחותי הייתה קטנה, היא הייתה עובדת בקיץ ביישור בננות, ואמרו לי שאם אני "אתנהג יפה" גם אותי ישלחו לעבוד בזה. האבסורד הוא שעד לגיל 13 בערך, באמת האמנתי שיש כזה דבר, מיישר בננות. משעשע!

 

בכל אופן, לאחרונה החלטתי להתגבר על הפחד שלי מפאים, טארטים וקישים למיניהם. הטריגר להחלטה הזו היו תבניות הפאי המהממות האלה שמצאתי בפור-שף ופשוט לא הצלחתי לעמוד בפניהן!

 

אחרי כחודש שהן שכבו במגירה חסרות מעש, החלטתי לחנוך אותן במתכון שמשלב – נחשו מה – בננות.

את המתכון הזה המצאתי לגמרי בספונטניות; לאחר אין ספור חיפושים אחר מתכון לפאי בננה, החלטתי שאני רוצה משהו בלי שמנת (בכל זאת, שומרים). (כלומר, אם לא מחשיבים את החמאה…).

פתחתי את המקרר והארונות, ונגלו לפני שתי תופעות: האחת, שאריות של גבינה לבנה, השניה – פודינג וניל אינסטנט שאפילו לא פתחתי. מיד החלטתי לשלב את שניהם במלית שלי. התוצאה – יאמי ביותר.

בעניין של בצקים פריכים – אין מה לעשות, חברים, אין קיצורי דרך. צריך למלא אחר ההוראות הבסיסיות והפשוטות ביותר (לעבוד עם חמאה קרה, לא לעבד יותר מידי, לקרר את הבצק ולאפות אפיה עיורת – כן כן, עם קטניות והכל). תאמינו לי – אחרי כל כך הרבה עגמת נפש מקלתיות שהשוליים שלהן צנחו, זה שווה את התוצאה.

פאי אישי של בננה וגבינה

המצרכים לשני פאיים אישיים בקוטר של 8 ס"מ (ועוד קצת עודף)

לקלתית:

50 גרם חמאה קרה

1 חלמון

2 כפות סוכר

1 כוס קמח

קורט מלח

1 כף חלב קר

 

למלית הגבינה והבננות:

1 בננה בשלה פרוסה לעיגולים

1 חלבון

1 כף סוכר

4 כפות גדושות גבינה לבנה

1 כף אינסטנט פודינג וניל

1 כף דבש או סילאן 

אופן ההכנה:

הקלתית:

 מעבדים את המצרכים לבצק פירורי. מוסיפים את כף החלב, וממשיכים לעבד עד לספיגתו. הבצק צריך להיות פירורי. למה? תשאלו את מאיה מבצק אלים.

לאחר שהבצק מוכן, משטחים אותו בתבניות הפאי ושולחים להקפאה מספר דקות.

מוציאים, ואופים אפיה עיוורת: מרפדים את הבצק בנייר כסף וממלאים את השקע שנוצר בקטניות, שישמשו משקל נגד לבצק. אופים כך כעשר דקות, ועוד שתי דקות ללא נייר הכסף על מנת שהבצק יתייבש מעט.

מניחים לצינון בטמפרטורת החדר.

המלית:

מקציפים חלבון עם סוכר עד לקבלת קצב יציב. תתפלאו, אבל מחלבון אחד יוצאת כמות שמספיקה לשני פאיים אישיים ועוד 3 סופלה! פרטים בהמשך.

בקערה נפרדת, מערבבים את הגבינה, הדבש והפודינג לתערובת אחידה.

מקפלים את תערובת הגבינה לתוך הקצף (קודם כל מכניסים מעט קצף לתערובת הגבינה כדי להכניס בה מעט נפח, ואז את כל הסיפור מחזירים חזרה לתוך הקצף בתנועות קיפול, כדי שהקצף לא ישבר לנו). מוסיפים את הבננות.

את המלית שנוצרה יוצקים לכל פאי ואופים כעשרים דקות, עד שהמלית מתקשה מעט מלמעלה. זה מספיק – המלית לא אמורה להיות אפויה לחלוטין, אלא להישאר מעט רטובה בפנוכו.

מצננים, מאשפזים במקרר ומוציאים כחצי שעה לפני ההגשה. אוכלים בטמפרטורת החדר.

לגבי המלית

את השאריות המלית לא היה לי לב לזרוק, והחלטתי לנסות להכין "סופלה". מזגתי לשלוש כוסות אספרסו, והכנסתי למקרר עד ליום למחרת (לא בגלל משהו, סתם לא רצינו לצאת שמנים ולאכול עוד סופלה אחרי הפאי).

למחרת, הכנסתי את הכוסות לטוסטר-אובן בחום של כמאה שמונים מעלות למשך עשר דקות-רבע שעה. הוצאנו וזללנו. יצא מוצלח, למרות הכל 🙂

 

 

Read Full Post »